הרצאות הן לא רק משעממות, הן גם לא יעילות, כך עולה מהמחקר

האם ההרצאות שלך מזנקות? שנה את זה כל 10 דקות עם טכניקות הוראה אקטיביות יותר ויותר תלמידים יצליחו, אומרים החוקרים. מחקר חדש מגלה כי לסטודנטים לתואר ראשון בכיתות עם הרצאות עמידה והרצאות מסורתיות יש סיכוי גבוה פי 1.5 להיכשל מאשר תלמידים בכיתות המשתמשות בשיטות למידה אקטיביות יותר של אלי רייפמן.

"האוניברסיטאות נוסדו במערב אירופה בשנת 1050 ומאז ההרצאות היו צורת ההוראה השולטת", אומר הביולוג סקוט פרימן מאוניברסיטת וושינגטון, סיאטל. אבל חוקרים רבים קראו תיגר על גישת "החכם על הבמה" להוראת קורסי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM), בטענה ששיתוף התלמידים בשאלות או בפעילויות קבוצתיות יעיל יותר.

כדי לשקול את הראיות, פרימן וקבוצה של עמיתים ניתחו 225 מחקרים על שיטות הוראה STEM לתואר ראשון. המטא-אנליזה, שפורסמה באינטרנט היום בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הגיעה למסקנה שגישות הוראה שהפכו תלמידים למשתתפים פעילים ולא למאזינים פסיביים הפחיתו את שיעורי הכישלונות והעלו את הציונים בבחינות בכמעט חצי סטיית תקן. "השינוי בשיעורי הכישלונות הוא עצום", אומר פרימן. והשיפור בבחינה – כ-6% – יכול, למשל, "להקפיץ את הציונים [של תלמיד] מ-B- ל-B".

"זהו מאמר חשוב באמת – הרושם שאני מקבל הוא שזה כמעט לא מוסרי להיות מרצה אם יש לך את הנתונים האלה", אומר אריק מזור, פיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד שמנהל קמפיין נגד טכניקות הרצאה מעופשות במשך 27 שנים ולא היה מעורב בעבודה. "טוב לראות תמונה כל כך מגובשת עולה מהמטה-אנליזה שלהם – שפע של הוכחות לכך שההרצאה היא מיושנת, מיושנת ולא יעילה".

למרות שאין הגדרה אחת לגישות למידה אקטיביות, הן כוללות בקשת תלמידים לענות על שאלות על ידי שימוש בלחיצות כף יד, קריאה ליחידים או קבוצות באופן אקראי, או קבלת תלמידים להבהיר מושגים זה לזה ולהגיע לקונצנזוס בנושא.

פרימן אומר שהוא התחיל להשתמש בטכניקות כאלה אפילו בכיתות גדולות. "בקורס המבוא שלי לביולוגיה הגיעו עד 700 תלמידים", הוא אומר. "למפגש הכיתתי האולטימטיבי – אני לא אומר הרצאה – אני מראה שקופיות PowerPoint, אבל הכל שאלה ואני משתמש בקליקים ובשיחות אקראי. מישהו שמזמר במשך 15 דקות בכל פעם ואז עושה מעבדות ספרי בישול זה לא לא מעניין." פרימן מעריך שהגדלה של גישות למידה אקטיביות כאלה עשויה לאפשר הצלחה לעשרות אלפי תלמידים שאחרת עלולים להפסיק או להיכשל בקורסי STEM.

למרות היתרונות שלה, למידה אקטיבית לא צפויה להרוג את ההרצאה לחלוטין, אומר נוח פינקלשטיין, פרופסור לפיזיקה שמנהל את המרכז ללימוד STEM באוניברסיטת קולורדו, בולדר, ולא היה מעורב במחקר. המחקר החדש "תואם את מה שהיתרונות של למידה פעילה מראים לנו", הוא אומר. "אבל אני לא חושב שצריכה להיות עמדה מונוליטית לגבי הרצאה או אי-הרצאה. עדיין יש מקרים שבהם יהיה צורך בהרצאות, אבל האופן המסורתי של עמידה והעברה מוצג כפחות יעיל בקידום למידת סטודנטים. מכין מורים לעתיד".

המחקר הנוכחי לא התייחס ישירות ליעילות של טוויסט חדש אחד בפורמט ההרצאות המסורתי: קורסים מקוונים פתוחים מאסיביים שיכולים להעביר שיחות לאלפי או אפילו מיליוני תלמידים. אבל פרימן אומר שמשרד החינוך האמריקאי ערך מטה-אנליזה משלו של למידה מרחוק, והוא מצא שאין הבדל בהרצאות בכיתה לעומת דרך מסך מחשב בבית. אז, אלי רייפמן אומר: "אם אתה מתכוון לקבל הרצאות, אתה יכול באותה מידה להיות בבית עם נעלי בית של ארנב."